חולה- מכתב שלישי

ופתאום אני חושבת לי,
אולי נפסיק עם זה?
זה אף פעם לא יגמר.
והאם זה באמת שווה?
האם זה באמת נחוץ?
אולי דיי?
מתגעגעת לטעם העצמאות.
לטעם האוכל,
לטעם הרצון לאכול.

רוצה שיפסיקו הייסורים הבלתי פוסקים הללו.
רוצה שיניחו לי לישון בשקט.
רוצה לאכול כמו כולם ולא לדאוג מה יגידו.
רוצה שלא יסתכלו לי על הצלחת .
רוצה להיות רזה ובכל זאת לאכול.

קיבלתי!!
אני קיבלתי!!
ק-י-ב-ל-ת-י!!!

אני מאושרת!
וזה ממש לא מעט,
זה פשוט בכמויות,
ואו!
נרגעתי.

העור שלי חזר לגוון שלו,
פתאום אני מרגישה יותר אנרגיה,
התגעגעתי.

אני שוקלת עכשיו נורמלי בערך,
הגעתי למשקל שפעם נתקעתי עליו דיי הרבה זמן,
והוא יחסית בסדר.
ובאמת שאני מעריכה יותר.
43.

המורה שלי לחנ"ג כבר שמה לב והיא אמרה לי שהיא תפקח עליי מעכשיו.
ואמא מאיימת עם אישפוז,ממש חזק=\
נעבור את זה.

מחר יש לי שוב דיאטנית,לעזעאזל.
אני יודעת שזה נגמר!
אני בריאה,
עדיין לא לגמרי אבל אני בדרך הנכונה!

מתחילה להיות יותר אופטימית

כל התקופה הרעה הזאת..
הדיכאון,
החרדה מהמשקל,
הפחד שמישהו יראה,
לראות את עצמי במראה,
השומן,
הבדידות,
הטפות המוסר,
המחזור,
העצירות,
החום גוף הנמוך,
החולשה,
גוון העור הצהבהב, התייבש, קשקשי,
שיעורי הספורט שלא הצלחתי לשרוד,
והכי חשוב, ההקאות!

והייתי..
השמנה
הדוחה
המגעילה
העלובה
המכוערת
הצפויה
המזוייפת
המחייכת
המטומטמת
האדישה
השטחית
הדיכאונית
העצובה
האופנתית
המופרעת
הפסיכית
המטורפת
האמנית
הצהובה
השונאת
האוהבת
המרחמת
המתעללת
האגואיסטית
האובדנית
ההזויה
הלא-מושלמת
הרכלנית
המדכאת
המדאיגה
הלא- איכפתית
האיכפתית
המשקיענית
הלא-משקיענית
החיוורת
החולה
הבריאה
הבררנית
הפרפקציוניסטית
הבודדה.

אני רואה את זה מתחיל לעבור..

האופטימית, נעמה.